לאחרונה עלתה כתבה מרתקת על הצלם והמרצה לצילום מוטי פישביין באתר של חברת Leaf (בסוף הכתבה יש קישור לגלריית עבודות של מוטי באתר של Leaf).
מוטי עובד עם מצלמת פורמט בינוני בעלת גב דיגיטלי של 40 מגה פיקסל (Leaf Aptus-II 8 digital camera back).
בנוסף, מוטי עובד עם המבזקים של חברת ELINCHROM השווצרית, אשר גם היא פרסמה גלריית עבודות של מוטי באתר שלה.

צילום: מוטי פישביין

מוטי פישביין הוא צלם מסחרי המתמחה בצילומי סטיל לייף מורכבים כגון צילומי תכשיטים, קוסמטיקה, מזון, תעשייה ועוד.
מוטי ידוע בפרפקציוניזם וביכולת לתת מענה לבעיות מורכבות, החל מבניית אביזרים ועבודה על הסט דרך עיבודי פוסט פרודקשן ועד הגשת האימג' המנצח, תוך כדי שימוש בטכנולוגיות ואביזרים המתקדמים ביותר שיש. מעבר להיותו צלם מקצועי, מוטי גם מלמד במרכז לצילום טכניון במסלול הדו שנתי. בנוסף, מלמד במס' בתי ספר מובילים בישראל, ופועל ומציג גם בתחום האומנות. עבודותיו מתפרסמות במגזינים, שלטי חוצות, קטלוגים וגלריות, ולאחרונה אף הציג בתערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל בירושלים.

כתבה זו נעשתה בשיתוף פעולה עם כותב האתר ccbank.us – אתר המיועד לשוק האמריקאי אך מכיל מאמרים מרתקים.

קישורים

• לחצו כאן על מנת לקרוא את הכתבה על מוטי באתר של חברת Leaf.
• לחצו כאן על מנת לראות את גלריית העבודות של מוטי באתר של חברת ELINCHROM השווצרית.
• לחצו כאן על מנת לעבור לאתר הבית של מוטי פישביין.

The post כתבה מרתקת וגלריית עבודות של מוטי פישביין appeared first on המרכז לצילום טכניון.

צלם העיתונות והמרצה של המרכז לצילום טכניון, גיל כהן מגן, השתתף בתוכנית המקצוענים בערוץ 10

גיל כהן מגן בוגר לימודי צילום במכללת הדסה, צילם עבור "ידיעות אחרונות", "הארץ" ועיתונים ומגזינים נוספים בארץ ובעולם.
ב- 2001 החל לעבוד כצלם קבוע בסוכנות הידיעות רויטרס ישראל, ועבד שם עד שנת 2010.
כיום, עובד כצלם פרילנס עבור עיתונים ומגזינים ישראלים ובינלאומיים. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם, בינהם מוזיאון ארץ ישראל ומוזיאון ת"א. במקביל, מרצה בתחום הצילום באוניברסיטאות ומכללות בארץ. זוכה מקום ראשון בנושא חדשות בתחרות עדות מקומית (צילומי עיתונות בישראל) בשנת 2009.

קישורים

• לחצו כאן על מנת לצפות בתכנית המקצוענים בערוץ 10.
• לחצו כאן על מנת לעבור לאתר הבית של גיל כהן מגן

The post ראיון עם גיל כהן מגן בערוץ 10 appeared first on המרכז לצילום טכניון.

צילום: Vee Speers

וי ספירס ( Vee Speers ) היא אמנית אוסטרלית החיה בפריז. היא למדה אמנות וצילום בבריסביין (Brisbane ). בתום לימודיה היא עבדה תקופה קצרה בסידני בערוץ טלוויזיה ABC כצלמת סטילס. לאחר ביקור קצר בצרפת, החליטה Speers להפוך את פריז לביתה החדש. 
Speers אמרה שעבורה פריז היא מקום עם "השראה ויצירתית בלתי מוגבלים והפוטנציאל שם הוא אינסופי."

צילום: Vee Speers

בהתחלה עבדה  Speers כאסיסטנטית של צלמי אופנה הגדולים ביותר בפריז כדרך ללמוד מיומנויות חדשות. אך חוויה זו היתה קצרת ימים, מכוון ש- Speers הרגישה מוגבלת בעולם צילום האופנה. היא עברה לעולם הקולנוע ועבדה יחד עם היוצרים הגדולים כגון פדרו אלמודובר, דיוויד לינץ', טים ברטון ופיטר גרינווי.
בשנת 2002,  Speers התחילה לצלם אנשים מוזרים שפגשה לאורך הדרך, אשר הוו סיפוק למשיכתה לאנשים שמעזים להיות שונים. 
אבל זה לא היה עד שפנתה לעבר ילדותה ואל המשפחה האישית שלה כדי לקבל השראה, היא יצרה את סדרת הצילומים הכי ידועה שלה בשם "מסיבת יום ההולדת” (The Birthday Party ). בסדרה זו Speers מראה את היכולת שלה לטשטש את הקו בין אוטוביוגרפיה ובין פנטזיה, בין המוזר ובין והיפה.

צילום: Vee Speers

ב"מסיבת יום ההולדת" המיידיות של דימויים פשוט מכריעה. הפרצופים לרוב מישרים מבט אל הצופה היוצרים מתח שקט אבל דרמטי הדוחק את הצופה לתת תגובה. 
דיוקנאות אלה של ילדים גורמים לצופים להתמודד עם זכרונות של הילדות שלהם, Speers מזכירה לנו שאפילו תחפושות תוצרת בית יכולות להפוך אותך לקאובוי, גיבורי על, נסיכה או חייל, אשר מוכנים להרפתקאות ושעות של כיף והתרגשות.

צילום: Vee Speers

הבריחה לעולמות של משחק יכולה לספק ולחשוף את המציאות הבסיסית של העולם המודרני, עולם המחושל עם הסכסוך והאלימות. פסיכולוגים של לילדים לעיתים משתמשים בתצפיות על ילדים בעת משחק כדי לנסות ולפענח טראומות ונושאים אחרים שהילד עשוי היה להיות חסוף אליהם. כך כשאנו מביטים בתצלומים האלה, Speers מעוררת אצל הצופה את כל אותן החששות שלנו ביחס לחברה הפרנואידית שאנו חיים בה היום. העבודה של Speers גורמת לתגובות רגשיות חזקות אצל הצופה, הרבה יותר מאשר התגובות של המצולמים בעצמם.

צילום: Vee Speers

עבודות של  Speers הוצגו בערים ברחבי העולם, ערים כגון לונדון, פריז, מיאמי, ניו – יורק, בוסטון, יוסטון, סידני, אטלנטה, שטוקהולם. בנוסף העבודות שלה הוצגו גם במדינו הבאות:  סין, אירלנד, סינגפור, יפן, גרמניה, אוסטריה, איטליה, תוניסיה, ברזיל ומקסיקו.

צילום: Vee Speers

צילום: Vee Speers

תהנו,

קישורים:

• אתר הבית של Vee Speers
• סרטון מתוך תערוכה של Vee Speers

The post "מסיבת יום ההולדת" של האמנית Vee Speers appeared first on המרכז לצילום טכניון.

אנחנו שמחים להכריז על שיתוף פעולה בין המרכז לצילום טכניון לאתר הצילום הישראלי MegaPixel.co.il במסגרת שיתוף הפעולה ישולבו כתבות בנושאי אמנות ותכנים נוספים שכתבו צוות המרכז לצילום באתר מגה פיקסל. אנחנו מזמינים אתכם ליהנות מהמגוון העצום שיש באתר.

The post שיתוף פעולה עם אתר הצילום MegaPixel appeared first on המרכז לצילום טכניון.

טקסט מתוך ההזמנה של גלריית HC Editions:

תערוכת “סיפורי עץ ופח" – צילומי נקב
אילן וולף – ספרד
ג'קי סררו – ישראל
גלריה HC Editions שמחה להודיע על פתיחת תערוכה חדשה, תערוכת צילומי נקב.
מצלמת הנקב היא קופסא כלשהי, סגורה לגמרי כאשר באחד מצדדיה ישנו חריר זעיר. אור שעובר דרך החריר יוצר דמות
צילומית הפוכה של הנוף המשתקף ממול, על גבי קירות הקופסא. הצילום המתקבל אינו הבזק של רגע, אלא, תהליך איטי
הצורב סיפור על ציר הזמן.

בתערוכה יציגו שני אמנים נבחרים: שני צלמים – שני עולמות של מספרי סיפורים;

אילן וולף: השימוש במצלמה הראשונה בהיסטוריה של הצילום ככלי אופטי לביטוי הצילומי שלי התחיל מאז סיום לימודי
הצילום במכללת ויצ"ו בחיפה בשנת 1981 . התערוכה מייצגת נופים, מונומנטים ומקומות מפורסמים שצולמו בעזרת מצלמת
הנקב ב 25- השנים האחרונות.
תהליך הצילום שלי מתחיל עם החיפוש אחר אובייקט לשם הפיכתו למצלמת נקב. כל תהליך הפיתוח והצילום נעשה בצורה
ידנית ללא שימוש במיכשור כלשהו.
בעזרת תהליך זה אני יכול לשנות את המציאות הקיימת ולהראות "מציאות דמיונית" שהקופסא רואה.
למרות שאני בונה את מצלמותי בידי, אין לי שליטה מלאה על התוצאה המצולמת. הדבר יוצר את גורם ההפתעה, ומגביר את
יצר הסקרנות. השימוש במצלמת הנקב היא דרך הצילום שלי שבה אני יכול להביע את רגשותי ומחשבותי.
מצלמות פח איתן אילן סובב בעולם משמשות להנצחת רגעים ומקומות בצורה בלתי שגרתית. אילן מרצה ומפתח שיטות
צילום חדשות, ועבודותיו נמצאות בתערוכות הקבע בטובי המוזיאונים והגלריות בעולם.

ג'קי סררו: חוויה חוץ גופית מוכרת ונחקרת שנים רבות בדיספלינות שונות החל במדעי הרפואה ועד חקר הנפש והתודעה.
עבודת צילומים זו מתארת חוויה חוץ גופית, שחוויתי בעקבות פציעה קשה, במהלך שירותי הצבאי.
לאחר שנים רבות של עשייה בתחום הצילום, הרגשתי דחף ורצון ליצור באמצעים המוכרים לי, את אותה חוויה מהעבר.
השימוש בחומרים כמו יער שרוף ומודליסטים, הינו שימוש בחומרים בסביבה הטבעית והמוכרת לי. היער השרוף נתן מענה
אינטואיטיבי לתיאור חווית הגוף המרחף לו, בסביבת ה-"אש!אש!אש!" במעבר בין החיים למוות.
הבחירה באישה כמודליסטית נועדה לייצג חוויה של חום ונעימות כשם שחווים ברחם, טרום הלידה, כפי שחוויתי בזמן
הריחוף מעל לגופי. בתערוכה זו הדמות מייצגת רוח שמרחפת בין החיים למוות והיא אינה מבטאת, בשלב זה, את החוויה
הנעימה והחמה של טרום הלידה.
תערוכה זו הינה חלק מפרויקט הכולל, עבודה נוספת, בה אני מתאר את החוויה הנעימה והקרובה ללידה מחדש ולחיים
במצלמות פורמט בינוני ו 35- מ"מ, שקופיות ונגטיבים.
מצלמות נקב כמדיה צילומית אפשרה לי את החשיפות הארוכות, כמו גם, את הרכות של התמונה.
מצלמת הנקב קדמה בהיסטוריה של הצילום למצלמת הנגטיב וזה ביטוי נוסף של חומר ראשוני והתחלתי.

לחצו על התמונה על מנת להגדיל אותה.

תהליך העבודה: העבודות הופקו בסטודיו HC Editions תחת התקן המחמיר (Digigraphie (by EPSON ,המאפשר הפקת ,
הדפסים באיכות מוזיאלית. העבודות של ג'קי ואילן מאופיינות בניגודיות ויזואלית; עבודותיו של אילן מעבירות צבעוניות
מיוחדת, שאינה טבעית ונצרבה בנייר הצילום עקב תכונותיו המיוחדות, אופי החשיפה והצילום במצלמות מעוגלות. עבודות
אילו מהוות גרסת-אמצע בין צילום לציור, כיוון שהן מופיעות ישירות על הנייר, ואין יכולת לפתחן שוב ושוב, כמו באמצעות
צילום על תשליל (נגטיב), או שיקופית (פוזיטיב). ישנו עותק אחד מיוחד, אוריגינל אם תרצו.
עבודות אילו נסרקו במערכת הסריקה היחודית לסטודיו, ועברו התאמה להדפסה על נייר אמנותי, לבחירתו המיוחדת של
אילן – נייר אקוורל, בעל לובן וגימור מט אמיתי, המקנה להן מימד חדש ושונה לחלוטין מהצפוי מצילום נקב, המבוצע בשיטה
המסורתית.
ג'קי בעבודותיו, שהינן חלק מסדרת עבודות בשם "חידלון", מנסה להעביר תחושות שונות, אשר נגזרות מעולם הפגוע,
המנסה להבין את המתרחש סביבו. העבודות מתאפיינות בערפול חלומי, במונוכרומטיות, עם דמויות ספק נראות ספק
נעלמות. עבודות אילו, שצולמו על נגטיבים במצלמות נקב רחבות, נסרקו והודפסו על נייר צילום מסורתי, המאפשר לראות
פרטים וגוונים באבחנה גבוהה יותר, ולבחון את המעברים ההדרגתיים, בהן נראות אותן דמויות בחלל הנוגה המופיע
בעבודותיו. בחירתו של ג'קי מראה את רצונו מחד, להסתיר, לערפל את תחום הראיה שלנו, ומאידך, לאפשר לנו לבחון את
אותן ההתרחשויות, בעיון.
העבודות הופקו בסדרות מוגבלות וממוספרות, חתומות ע"י האמן, ומלוות בתעודת מקוריות הנאמנה לתקן‏ Digigraphie .
בתערוכה יוצגו מצלמות נקב משני הסוגים – מצלמות הפח בהן אילן וולף משתמש, ומצלמות העץ שיצרו את עבודותיו של
ג'קי סררו.
בחודש אפריל יערכו סדנאות והרצאות בנושא צילום במצלמת נקב, ע"י אילן וולף. פרטים יפורסמו בהמשך.
בגלריה הנמצאת בקיבוץ הסוללים ( מצורפת מפה להזמנה ).
הנכם מוזמנים.

קישורים:

• אתר של גלריית HC Editions

The post תערוכת “סיפורי עץ ופח" בגלריית HC Editions appeared first on המרכז לצילום טכניון.

מתוך האתר של יוגנד: "חלפה לה שנה וחידושים רבים הופיעו בסביבה. שינויים מהותיים בתחום הוידאו והסטילס אשר מטשטשים יותר ויותר את ההפרדה בין שני תחומים אלו. בעקבות התמזגות המקצועות הללו יצרני התאורה, סאונד, עריכה ושאר אביזרים מבצעים גם כן שינויים אשר מעמידים אותנו הצלמים בפני עידן חדש אשר אנו לא בהכרח מוכנים עבורו. לכן אנו מקיימים את הכנס השנתי של יוגנד למדיה דיגיטלית."

בשנה שעברה הצגנו בכנס את היכולות המרשימות של צילום וידאו במצלמות סטילס, והשנה נתמקד בהתפתחות דור חדש של מצלמות וידאו הטוענות לכתר. בתערוכה אנו נציג גם את החידושים האחרונים בתחומים שונים:

• סטילס – נציג את החידושים האחרונים של חברות Phase One, leaf, Mamiya וכן השקת הגב הדיגיטלי Leaf AptusII-12 בעל 80MP.
• וידאו – מצלמת הוידאו AF100 מבית Panasonic בעלת עדשות מתחלפות וחיישן 4/3. מצלמות 3D מבית Panasonic, מצלמות מקצועיות Sony וכ”ו.
• תאורה – נציג את סדרת התאורות הרציפות מבית Profoto אשר מיועדים לצלמי הסטילס והוידאו עם מגוון אביזרים רחב ביותר. וכן את סדרת התאורה של חברת Dedo Light אשר מתמחים בייצור תאורות לטלוויזיה, קולנוע, וסטודיו.
• עריכה – כל פתרונות העריכה והמחשוב מבית Apple.
• הדפסה – השקה של המדפסת החדשה Epson Stylus Pro 4900, מגוון מדיות הדפסה מהחברות המובילות בעולם.
• הקרנה – מגוון פתרונות הקרנה מתקדמים ב High Definition.

כמו כן, במקום יתקיימו סדנאות והרצאות במגוון נושאים הקשורים לצילום סטילס, וידאו ועריכה.
מעבר לכל החידושים והמוצרים , תמיד צריך לזכור שאומה בלי עבר הינה אומה ללא עתיד. ולכן אנחנו לא נשכח את העבר. השנה בכנס, נקדיש ונכבד את זכרו של גברא מנדיל ז"ל.
נתאסף כולנו ונצדיע לאחד מחלוצי הצילום המודרני בישראל, תוך איזכור קורות חייו, הקרנת ראיון מצולם עימו ודגש על פועלו הרב.

הכנס יתקיים בין התאריכים 14/2-15/2 בגני התערוכה, ביתן 13 בין השעות 10:00-18:00.

הסדנאות יתקיימו בין התאריכים 13/2-16/2.

* 30% הנחה לסטודנטים *

מצפים לראותכם.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-7969000 או באתר הכנס.

קישורים:

• קישור לאתר הכנס.

The post כנס יוגנד למדיה דיגיטלית appeared first on המרכז לצילום טכניון.

במסגרת קורס מתקדם ויסודות הסטודיו במרכז לצילום – טכניון, יצאנו לסדנת צילום לילה  – אך הפעם הבאנו איתנו מספר תאורות בגוונים שונים (קרות חמות וכו') וכמובן מספר פלאשים קטנים על חצובות.

לסדנה הצטרפו שתי הדוגמניות אמה ואולגה שהולבשו ואופרו בסגנון שנות ה – 20 ע"י קסניה, אחת הסטודנטיות מהקורס.

לקראת השקיעה, עבדנו עם תאורת פלאש מלאכותית, אשר ע"י שילובה עם חשיפה ארוכה אשר מתאימה לתאורה הטבעית של היער קיבלנו תמונות מדהימות אשר ממש מוציאות החוצה את הדוגמנית ונותנות לתמונה מראה מקסים ומיוחד.

צילום: רינה קוצ'ירגן

בהמשך הסדנה, כאשר ירד החושך לגמרי, שילבנו חשיפות ארוכות (של עד כ – 10 שניות)אשר במהלכן צבענו ע"י נרות ופנסים בצבעים שונים את הרקע, עם הבזקת פלאש על הדוגמנית, התוצאות לפניכם :

צילום: רועי זינתי

צילום: הפקה משותפת

הפרסום באתר בחסות Insrance-login.com

The post סדנת לילה – תאורה מעורבת וצביעה באור appeared first on המרכז לצילום טכניון.

הצלם Jiang Pengyi נולד בעיר Yuanjiang שבפרובינציית  Hunan שבסין בשנת 1977. הוא גדל באזור סיני יחסית לא מפותח אולם כשהיה נער עבר להתגורר בעיר הגדולה והמתפתחת בקצב מסחרר –בייג'ין.
המעבר לעיר הגדולה השאיר ב- Jiang תחושות של ניכור ובלבול. האורבניות המוגזמת וההריסה ופיתוח מחדש הפכו לנושאים ומוטיבים חוזרים ומרכזיים בעבודותיו.

בסדרת הצילומים המרתקת Unregistered City משתמש Jiang במניפולציות דיגיטליות בכדי להציב יחדיו גורדי שחקים חדשים לצד אתרי הריסה של שכונות המיועדות להתרחבות ולהתחדשות עירונית, וממקם אותם יחדיו בתוך פינות נטושות של בתים ישנים. Jiang מצמצם כמה שיותר את נוכחותם של בני אדם בתמונותיו, אולם במרביתן ניתן לראות אין-ספור עקבות של פעילות אנושית עכשווית. עבודות אלו ממחישות את תחושותיו של האמן ביחס להתפתחות הכמעט בלתי נשלטת של ערים גדולות בעולם המשמשות כמרכזים אורבנים עצומים כדוגמת בייג'ין. תחושות שודאי הוא אינו היחיד שחש.
Jiang סיים בשנת 1999 את לימודיו במכון לאומנות ועיצוב של בייג'ין ובעיר זו הוא ממשיך להתגורר וליצור גם כיום.

תהנו

קישורים:

• ראיון קצר עם האמן
• אתר גלריית Blindspot

The post הצלם Jiang Pengyi – בפרוייקט Unregistered City appeared first on המרכז לצילום טכניון.

בניגריה הענייה שבה האנשים נאבקים על פרנסה ועל השגת מזון, משגשג לו זן מוזר על עבודה ועיסוק: גידול ואילוף צבועים.

משפחת Ahmadu הם אנשי הצבועים. המשפחה היא קבוצה של אנשים הנעה מעיר לעיר כאשר היא מובילה עימה צבועים, קופים ועוד מיני חיות אקזוטיות למטרות תצוגה ומכירת שיקויים. החיות קשורות בשלשלאות עבות למאלפיהן, בעיקר על מנת לשפר את כישורי הריקוד שלהם.

משפחת אנשי הצבועים החלה את דרכה כמשפחה אשר מכרה שיקויים וקמעות כנגד מכשפים ועין הרע, דבר המקובל בתרבות הניגרית. לאחר שהמשפחה עלתה על הרעיון להוסיף צבועים להופעתה היא הגדילה את מכירת השיקויים. כיום המשפחה מוכרת את השיקויים על מנת לספק הגנה מחיות טרף ואת הקמעות על מנת להגן ממכשפים ומהטלת קללות. ולראייה שם מציגים- הילדות הקטנות בלהקה משחקות עם הצבועים ללא חשש מאחר והן נטלו את השיקויים ומוגנות, כך לדברי הוריהן, למשך כל חייהם מן הצבועים.

כיצד תופסת המשפחה את הצבוע? הצבוע נתפס במהלך מסע ציד לילי. הציידים שותים את השיקוי המגן ומאמינים כי הם בלתי נראים לחיה. הם מאתרים את החיות במערות. לאחר הכניסה למערה ואיתור הצבוע הם מסנוורים אותו בפנס, שהם מאמינים כי החיה עלולה להזיק לו, ומרסיסים עליו אבקה לבנה ומכניעים אותו. לאחר שהם תופסים את הצבוע הם נותנים לו שיקויי נוסף שהופך אותו לצייתן לאדם.
לאחר מכן עובר הצבוע תקופה של אימונים למשך חודשיים, בהן הוא לומד לחיות לצד בני אדם. בני המשפחה מאכילם את הצבועים משאריות של קצבים ומצננים את גופם במים, מאחר והצבועים אוהבים לשהות בסביבה קרירה.

בזמן סיבובי ההופעות המשפחה נודדת מעיר לעיר ומשתכנת בעיקר בפרפרי הערים. בכל יום הם יוצאים לתהלוכה עם החיות. בתחילה הקופים מבצעים פעלולים שונים ומושכים אליהם את הקהל. בכל פעם שכזאת מתאסף קהל גדול סביב המשפחה המפזר עליה כסף רב, אותו אוספים הקופים. לאחר מכן הם צועדים עם הצבועים ומוכרים לקהל משחות ועשבים שונים לטיפול נגד פגעי חיות ונגד עין הרע.
דרך נוספת של המשפחה להרוויח את לחמה הוא ממכירת חיות הפרא,בעיקר לגני חיות באפריקה, דבר אשר מכניס לה ממון לא מבוטל.

למשפחה יש אמנם רישיון להפעלת העסק ממספר מדינות בניגריה, אך כמובן לא חסרים הקולות המתנגדים להחזקת החיות בשבי והצגתן בפומבי, בעיקר בשל החשש לחיי הקהל. מנגד טוענת המשפחה כי העסק שלה עוזר לאנשים רבים בניגריה- החל מהנהגים הלוקחים את המשפחה, דרך חנויות המספקות מזון ועד הדוכנים בצידי הדרכים אשר מגדילים את מכירותיהם בזמן הופעת הלהקה.

אין ספק שאפריקה היא יבשת בה החיים קשים הן לבני האדם והן לחיות שבה. במרוץ המטורף להישרדות אין נכון ולא נכון. יהיה זה לא הוגן לשפוט את התרבות האפריקאית ואת דרכי ההישרדות שלהם מבעד לעיניים מערביות.

בתצלומיו הבהירים של Hugo עומדים לנגד המצלמה גברים חסונים וחיות גדולות. דרך התמונות ניכר כי קיימת מערכת יחסים סודרה בין האדם לחיה הקשורה אליו. לעיתים אף נראית חית הטרף כחיית מחמד ולעיתים היא נראית אנושית ונבונה. האדם והחיה עומדים יחדיו במרכז התמונה של Hugo, כבמפגן של כוח ואחדות. אמנם ברור לכל בר דעת מי השולט ומי הנשלט, אך ברורה גם הסימביוזה והתועלת שמפיקים האדם והחיה זה מזה.
מרבית מאתרי הצילומים ממוקמים בחוצות הערים, מתחת לגשרים או מזבלות. הבחירה באתרים הללו מעלה שאלה אצל הצופה- האם Hugo בכוונה בחר את האתרים הללו? האם הוא מנסה לתת לתופעה ביטוי של תופעת שוליים? האם הוא כאדם לבן חש סלידה מהעיסוק הנ"ל? או שמא המשפחה היא זאת שבכל זאת אינה שלמה עם החזקת חיות הטרף בשבי למטרות פרנסה, והיא זאת שחיה את חייה בפרברים, מתחת לגשרים או באתרי אשפה?
Hugo הוא צלם אשר נולד ומתגורר ב- Cape Town.

קישורים:

• אתר הבית של Pieter Hugo

The post הצלם Pieter Hugo ואנשי הצבועים appeared first on המרכז לצילום טכניון.

צילום: רועי שפרניק

צילום: רונית שפירו

צילום: טל קרת

צילום: ליעד דרך

צילום: קורן קריספיל

צילום: יואב אלון

צילום: עדי עובדיה

נשמח מאוד לראותכם.

The post הזמנה לתערוכת גמר של המסלול הדו-שנתי appeared first on המרכז לצילום טכניון.