שפת הצבע – חלק 1
צילום בצבע, במיוחד צילום צבע דיגיטלי, יכול להוות בעיה. מאחר ובצילום צבע, הצבע עצמו הופך לחלק אינטגרלי מהתמונה ומהמסר שאנחנו מעבירים, אנחנו צריכים למצוא דרך קבועה ומקובלת להגדיר את הגוונים השונים של הצבע על מנת שנוכל לקבל את אותה התוצאה ללא תלות במעבדה וללא תלות במכונה שמדפיסה את התמונות למשל.
מהו צבע?
במילים פשוטות ניתן להגדיר את הצבע כחוויה – חוויה המורכבת משלושה גורמים: האור, הנושא והעין של הצופה. האור הפוגע בעצם, במקרה שלנו העצם המצולם, חוזר ממנו אל העין ונקלט על ידי קולטנים הרגישים לצבעים בין היתר. אותו אור הפוגע בקולטנים הללו יוצר בהם גירוי ואותות חשמליים מועברים אל המוח ויוצרים אצלנו את החוויה של הצבע.
בני האדם רואים צבעים וגוונים של צבעים בצורה שונה. כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 החל ארגון הנקרא Commission Internationale De L'eclairage) CIE) בניסיונות להגדיר צבע ולקבוע סטנדרטית בתחום. בשנת 1932 הם פיתחו מודל של תפישת הצבע אצל אדם ממוצע בהתבסס על קבוצת מחקר שנתבקשה להתאים צבעים מסוימים על ידי ערבוב של שלושה צבעים שונים. ערכים אלה הפכו לערכי CIE LAB או (XYZ) אשר עדיין משמשים, יותר מ-70 שנה אחרי המצאתם, בסיס לכל נושא ניהול הצבע הדיגיטלי או ICC Color Profiles .
כאשר אנו מדברים על ניהול צבע (ICC) אנחנו מדברים על Color Spaces . את ה- Color Spaces ניתן להגדיר כמפות אשר תוחמות טווחים של הצבעים. CIE LAB הוא טווח (Color Space) אשר מגדיר את תפישת הצבעים של אדם ממוצע. מאחר וטווח זה אינו תלוי באף מכונה או גורם שלישי, הוא גם נקרא טווח צבעים אינדיבידואלי. באנגלית טווח צבעים זה נקרא Device Independent Space .
בניגוד לטווחים שהם Device Independent יש לנו טווחים שהם תלויי מכונה והם נקראים Device Dependent . דוגמא לטווחים שהם Device Dependent הם RGB או CMYK . טווחים אלה, מייצגים את הצבעים של CIE LAB שניתן ליצור על ידי מכשירים שונים כגון מסכים ומדפסות. טווחים אלה (ה- RGB וה- CMYK) ניתנים למיפוי על מנת שיהיה אפשר להגדיר את טווח הצבעים שהמכשירים הללו יכולים לייצר. מיפוי זה נקרא פרופיל או באנגלית Profile . פרופילים אלה המוגדרים על ידי הארגון האחראי בעולם לתקינה בתחום הצבע הנקרא International Color Consortium) ICC) הם הבסיס של ניהול צבע (Color Management).
מהו Color Management?
לכל מכשיר יש פרופיל משלו. כאשר מדובר בפרופיל של סורק או מצלמה אנחנו נוטים לכנות פרופילים אלה בתור Input Profiles ואילו פרופילים של מדפסות למשל, אנחנו נוטים לקרוא Output Profile . חלקוה זו באה מתוקף תפקידם של המכשירים הללו. Color Management הינו בעצם תוכנה, שהיא לרוב חלק ממערכת ההפעלה של המחשב (אם כי חברות כמו Adobe למשל משלבות במחשבים מערכות Color Management משלהם). החלק החשוב ביותר כדי להבטיח תוצאות אמינות הוא להבטיח כי אתם והאדם המטפל בתמונות (למשל מעבדה שעושה את ההדפסות עבורכם) משתמשים באותו פרופיל.
החלק המרכזי של Color Management הינו חלק הנקרא Profile Connection Space. חלק זה של ה- Color Management הינו אוניברסלי ודרכו ה- Color Management מתרגם את הצבעים של הפרופילים השונים. כפי שניתן לצפות זאת, ה- Profile Connection Space מבוסס על ה- CIE XYZ אותו פרופיל של תפישת הצבעים של אדם ממוצע.
ה- Color Management מאפשר לנו שליטה על הצבעים שבתמונה מרגע הצילום, דרך הצגת התמונות על מסך המחשב ועד לתוצאה הסופית – ההדפסה. דבר זה מבוצע כך שה- Color Management מתרגם את הנתונים הנקלטים על ידי המצלמה או הסורק למשל, לנתונים שייתנו בהדפסה צבעים זהים ככל האפשר לצבעי המקור כפי שנקלטו על ידי המצלמה או הסורק. בעוד תרגום מדויק לחלוטין אינו אפשרי, ה- Color Management מאפשר לנו לקבל צבעים קרובים מאוד לצבעי המקור. התהליך של תרגום הנתונים בנוי כך שניתן לשחזרו פעם אחר פעם כך שאנחנו יכולים להיות בטוחים כי מה שצילמנו ייראה דומה מאוד גם בהדפסות, גם במצגות וגם בעמודי האינטרנט. במילים אחרות, אם אנחנו מצלמים תמונה של הבית שלנו עם גג הרעפים האדום, בעזרת Color Management נוכל להבטיח כי אותו גוון של אדום יתקבל גם בהדפסות, גם במצגות וגם באינטרנט.
הדרך הטובה ביותר להסביר את ה- Color Management היא לחשוב על שפה. ה- Color Management משתמש בשפה אוניברסלית, שפה שכל המכשירים הדיגיטליים מכירים אותה לבוריה, היא שפת ה- Profile Connection Space . אם נחשוב על כך שכל מכשיר מדבר שפה משלו, הרי שה- Color Management ראשית מתרגם את שפה ה- Input Device לשפת ה- Connection Space , אותה שפה אוניברסלית, ולאחר מכן מתרגם את הנתונים הללו לשפה שה- Output Device יודע לדבר. הקשר בין ה- Input Device ל- Output Device מתבצע כאמור דרך אותו מתווך, דרך אותה שפה אוניברסלית. באותה העת משתמשים גם בפרופיל של המסך שלנו על מנת שהמסך יידע להציג את התמונה בצורה הנכונה.
פרופילים של צבע קובעים כיצד תיראה התמונה. משמאל, יש לנו תמונה שצולמה ב- sRGB ואילו מימין אותה תמונה סווגה כ- Adobe RGB . ההבדל משמעותי ונראה לעין. התמונה הימנית נראית רוויה מדי בצבע מאחר והמחשב קיבל נתונים שגויים אודות הצבעים שצריכים להיות בתמונה.
RGB ו- CMYK
עד כה דיברנו על התיאוריה שמאחורי ניהול הצבע אולם נשאר לנו פרט אחד קטן וחשוב לדבר עליו וזהו השימוש בפועל בניהול הצבע. כאשר אנחנו מדברים על צבעים, באופן עקרוני ישנים שני סוגים של צבעים: אדום, ירוק וכחול (RGB) וציאן, מגנטה, צהוב ושחור (CMYK).
אדום, ירוק וכחול (RGB) הם צבעים ראשיים והם גם נקראים צבעים מתחברים (Additive). אם מחברים את שלושת הצבעים הללו ביחד מקבלים צבע לבן. כמובן שמדובר כאן בצבעים שהם אורות ולכן חיבור של שלושת הצבעים הללו נותן צבע לבן רק במכשירים העובדים עם אור כמו מצלמה או מסך. ברגע שאנחנו מנסים להדפיס את הצבעים הללו, נכנסים לתמונה הצבעים המתחסרים (Subtractive) – ציאן, מגנטה, צהוב ושחור (CMYK).
כאשר אנחנו עובדים עם דיו (בהדפסה) הנחת צבע אחד על משנהו נותנת צבעים כהים יותר כאשר ציאן, מגנטה וצהוב ביחד יוצרים שחור. בדפוס משתמשים בשחור בנפרד הנקרא Ink (מכאן מגיע הסימול של האות K ב- CMYK) מאחר וזוהי שיטה בזבזנית לחבר שלושה צבעים כדי ליצור צבע שחור. תהליך הנחת הצבעים בדפוס אחד על השני נקרא החסרת הצבים. רוב המדפסות המיועדות להדפסת תמונת עבודות עם ארבע צבעים או שישה בשיטת ה- CMYK . כאמור, הצבע השחור מגיע בנפרד.
בהשוואה ל- RGB , ה- CMYK הינו טווח הרבה יותר קטן. הדבר יוצר בעיה חמורה מאחר ועל הצלמים או אנשי הדפוס "לכווץ" את טווח הצבעים (כאמור מצלמות עובדות ב- RGB) לתוך טווח קטן יותר.
כדי לבצע את הדחיסה, חלק מהאינפורמציה חייבת ללכת לאיבוד ואחת ההחלטות שעל הצלם או איש הדפוס לקחת הוא כיצד לבצע את התרגום וכיצד לתרגם את האינפורמציה מטווח אחד לשני. החלק החשוב בהחלטה הוא האם אנחנו מעונינים בתרגום מדויק ככל האפשר של הצבעים המקוריים (Absolute Colorimetric) או שמא אנחנו מעונינים לשמר את ה"הרגשה" של הצבעים המקוריים (Perceptual).
חלק מצבעי ה- RGB לא יכולים להיות מוצגים על ידי צבעי ה- CMYK ועלינו להבין זאת. צבעים אלה נקראים Out of Gamut . בתוכנת ה- Photoshop ישנו כלי המאפשר לראות את תוצאות המעבר מה- RGB ל- CMYK מבעוד מועד.
להרחבה בנושאים: Color Managment, ICC Profile ו-Color Space – אנו ממליצים לכם להיכנס בקישורים המצורפים.
קישורים:
