ראשי » כתבות צילום

‏Alex Webb – צלם רחוב

2 תגובות

נכתב על ידי: אסף אורן

webb1
"הדרך היחידה בה אני יודע לגשת למקום היא הליכה. הרי מה עושה צלם רחוב אם לא הולך, צופה, מחכה ומדבר, ואז צופה ומחכה עוד, ומנסה להישאר בטוח שהבלתי צפוי, הבלתי ידוע, או דווקא לב-ליבו של הידוע, מחכה לו ממש מעבר לפינה."
אלו מילותיו של אלכס ווב (Alex Webb) אשר בעיני רבים נחשב לאחד מצלמי הרחוב (Street Photographers) והצלמים התיעודיים המעניינים והייחודים ביותר בעולם, כבר למעלה משלושה עשורים.
ווב נולד בארה"ב בשנת 1952 והחל לגלות עניין בצילום עוד בימי התיכון. באוניברסיטת הרווארד למד ווב היסטוריה וספרות בשילוב עם לימודי צילום ובשנת 1974 החל לעבוד כצלם עיתונות מקצועי. בשנת 1976 הצטרף ווב לסוכנות הצילום האיכותית Magnum Photos והפך בה לחבר מלא בשנת 1979.
בתחילת דרכו עסק ווב בתיעודן של עיירות קטנות בדרום ארה"ב, אותן צילם בשחור-לבן. במקביל הוא החל לצלם במקסיקו ובאיים הקרביים, ובעקבות עבודתו המתמשכת במדינות אלו ובהתאם לאופיין החברתי והאסתטי הוא החליט לעבור לצלם בצבע כבר בשנת 1978.

webb2

הצבע הוא ללא ספק אחד מסימניי ההיכר הבולטים והמשמעותיים בסגנונו הצילומי של ווב. למעשה הוא היה אחד מצלמי העיתונות הראשונים שעברו לצלם באופן מוחלט בצבע ועל כן חשוב גם לציין את חלקו בביסוסו של המדיום הצבעוני בעולם הצילום המקצועי.
לאורך כל תקופת עבודתו נמשך ווב למקומות אקזוטיים, צבעוניים ובעלי תאורה ייחודית, כמו האיטי, הרפובליקה הדומיניקאנית, מקסיקו, פאראגווי הודו או פלורידה. אולם הוא לא הסתפק באופיים הצבעוני של מקומות אלו ועל כן בחר לעבוד עם סרטי שקופיות אשר מדגישים עוד יותר את רווית הצבעים ובחלק גדול מצילומיו אף בחר לצלם בתת-חשיפה של חצי צמצם וזאת בכדיי להוסיף רוויה וקונטרסט נוספים. הצבע שכל-כך מאפיין את צילומיו יוצר לעיתים ניגוד מעניין ועוצמתי לנושא ולסביבה המצולמת, סביבה אשר מאופיינת פעמים רבות בעוני, פחד, חוסר וודאות, לחימה ומוות.

webb3

webb4

webb5

ווב הוא צלם אשר ניתן לומר עליו בביטחון גמור שהוא יודע לקרוא ו"לראות" אור. האור הוא מרכיב מאוד בולט ומרכזי בעבודותיו של ווב ולא במקרה מרבית המדינות בהן הוא בוחר לצלם מאופיינות בתאורה חמה, אקספרסיבית וקונטרסטית. אולם גדולתו, היא ביכולת להבין כיצד האור והיעדר האור (הצללים) מפלחים את המציאות שנקלטת בעדשת מצלמתו למשטחים וחלקים. בעוד שחלקם הגדול של הצלמים נוטים להימנע מכמות גדולה של צללים בתמונותיהם, אלכס ווב דווקא מחפש אותם (ומחזק אותם באמצעות סגירת החצי צמצם) ועובד איתם בצורה וירטואוזית להפליא. הצל בתמונותיו, שלעיתים קרובות מייצר משטחים שחורים מוחלטים, הוא סוג של אמירה נוקבת באשר לסיפור המצולם. הוא חותך את המציאות בצורה ברוטאלית, "עורף" חלקי גוף אנושיים או אובייקטים מצולמים. הצל מאיים להשתלט על האור ופעמים רבות דווקא מה שמוסתר בתוכו, מה שאינו נראה, מה שנותר בדמיונו של הצופה, הוא שמסקרן יותר מכל.

webb6

webb8

לא רק הצל עורף וחותך את המציאות המשתקפת בעדשת המצלמה. זהו טבעו של מדיום הצילום, לחתוך את המציאות בצורה החדה ביותר שיש. להשאיר עולם שלם מחוץ לפריים ובכך למעשה להגדיר מציאות חדשה, זו שכן נקלטת בתוך גבולות העדשה. צילומיו של ווב הולכים צעד נוסף קדימה וחותכים את המציאות בצורה קיצונית עוד יותר. ווב אינו מתבייש לערוף ראשים, לחצות אובייקטים ולפרק פריים למספר חלקים שלעיתים נראים כלא קשורים.
אלו חיתוכים שמבטאים הלך רוח, אוירה. שמבטאים סבל או קושי, שמנציחים את חוסר חשיבותו של האינדיבידואל, חיתוכים שיוצרים חוסר נוחות במבטו של הצופה ומעניקים לו טעימה קטנטנה מהמציאות המתועדת.

webb11

webb12

על אף שבמסעותיו הצילומים מגיע ווב פעמים רבות למקומות מוכי סבל, עוני, פחד או רדיפה, הוא אינו מתפתה, כמרבית הצלמים, לצלם את התמונות הישירות והאינפורמטיביות של המציאות העגומה. כמעט לעולם לא נראה דם או גופות בצילומיו. הוא בוחר בשפה גבוהה יותר, שפה שיש בה מין האינפורמטיביות, אך יתרה מכך יש בה צבע צורה ותאורה שיחד מספרים את הסיפור ומעבירים את החוויה בצורה יותר עמוקה. נראה כי אצל ווב לא קיים הצורך לתעד תמונות של סיטואציות מזעזעות-מזוויעות בכדי לגעת בצופה ולזעזע אותו במידה הנחוצה. הוא מעדיף להיות פחות ישיר ומיידי, לא "לזרוק לנו את המציאות בפרצוף", כי הוא יודע שתמונות כאלו מסקרנות לרגע, אך מייד חולפות. הוא מעדיף לעבוד כמו "מים שקטים" שחודרים עמוק. ליצור אצל הצופה את החוויה בצורה שונה, כזו שתחלחל לתודעתנו לאט יותר, אך בבטחה.

webb13

webb14

צילומיו של ווב מתפרסמים כדרך קבע במיטב העיתונות בעולם, לצערי לא מסוג העיתונות שאנו מורגלים לה בארצנו אלא עיתונות שנותנת קצת יותר קרדיט לשפה הצילומית וליכולתו של הצופה לקרוא ולהתבונן בתמונות. הוא זכה בפרסים רבים והציג באין ספור תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות.

webb16

מן הראוי יהיה לציין שגם אשתו של אלכס ווב, Rebecca Norris Webb, היא צלמת מוערכת אשר שווה לצפות בעבודותיה. בשנים האחרונות הם מרבים לעבוד יחדיו.

קישורים:

diggdelicious-buttonstumbleuponTechnoratiFacebookNewsvineRedditYahoo

2 תגובות »

  • nahum sagi

    i am very much impressed by the photographs of alex webb especially from his book hot aur from the carribian.

  • שגיא

    מעולה

השאר את תגובתך!

השאר תגובתך למטה, או קשר אל הכתבה מהאתר שלך. באפשרותך גם לעקוב אחרי התגובות באמצעות RSS.

התנהג יפה. שמור על שפה נאותה. הגב בצורה ענינית. בלי ספאם.

באפשרותך להשתמש בתגים הבאים:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>