Jean Gaumy – לא הפלגת הנופש שפנטזתם עליה
נכתב על ידי: ניר דבוראי
Jean Gaumy- Men At Sea, ספינת הדייג הקטנה מטלטלת בחוזקה אחורה וקדימה, וכאילו בכדי להוסיף לתחושת הבחילה הגואה בתוך הדייגים גם גלי צד מכים בה ללא רחם. למעלה ממש אפשר לשמוע את צעקות האנשים, את רעש הגלים המתנפצים בדופן הסיפון ושוטפים אותו, את קריאות השחפים הרעבים, אבל בולט מעל הכול הוא ריחם החזק של הדגים שכרגע נמשו מן הים הקריר לתוך הסיפון – מטרת העל של הדייגים האמיצים, לחם חוקם ממנו הם יוציאו, לא בנקל, את משכורתם את כספם. אותו כסף שיאפשר להם לממן את חזרתם שוב ושוב אל גלי הים כמו היו מכורים לסם החזק מהם.
למטה מהומה לא פחותה. חדר האוכל קטן ודחוס, ערבוביה של ריח עשן סיגריות, אוכל מטוגן ושמן וחבורת גברים עובדים קשוחה אך עליזה. גם כאן מתקיים המאבק התמידי בין הרצון לאכול או לשתות לבין הזווית בה נמצאת האונייה המרקדת לפי צלילי הגלים הגדולים. גם כאן הכול מונח בערבוביה על השולחן- כוסות שתייה ובתוכם צפים בדלי סיגריות, קערות מזון גדולות עם תפוחי אדמה ומרק ועל הקיר תמונות של נשים חשופות חזה מחייכות כמו מתוך סרט או חופשה יוקרתית שבוודאי הדייגים מעולם לא נטלו בה חלק, אך היא שומרת על שפיותם ועל גבריותם.
ברוכים הבאים לספינת "Koros", ספינת דייג של עולם הולך ונעלם. של דייגים פשוטים שמוצאים את פרנסתם בקושי מן הים באמצעים פשוטים, בעבודה קשה של 18 שעות ביום ובהפלגה רצופה של 40 יום. מקצוע מסורתי בעיירות הדייג המעטרות את חופיה של מערב היבשת האירופאית- את קווי החוף של צפון צרפת, צפון ספרד ופורטוגל. דייגים פשוטים שלא בחרו במקצוע, אלא המקצוע בחר אותם. אנשים שבאו משושלות ארוכות של דייגים ויורדי ים, אנשים שגדלו על המזח, שבמקום ללכת לבית הספר צבעו את הספינה לפני הפלגתה, שהיו משחקים עם חברים בין הרשתות הגדולות ובכל ערב אוכלים מרק דגים מהשאריות שאבא הביא. אלה אנשים שלא מכירים עבודה אחרת, לא מכירים מציאות אחרת ובכל פעם שהם על היבשה הם הולכים לאיבוד, הם "טובעים" על האדמה היציבה ומבקשים רק לצאת להפלגה הבאה.
אלא שההפלגות הולכות ומצטמצמות, הולכות ונעשות פחות רווחיות ופחות פוריות. הים הוא כבר לא אותו הים, הדגים כבר לא מתרבים בקצב הטבעי, ואבי סבם שפעם גילה את הארצות הרחוקות, את סין ואת דרום אמריקה, היום "הביא" אליהם את התחרות הגלובלית הקשה של הדייג המסיבי ממדינות העולם השלישי. דייג אשר חותך במחירי הדגים ומגיע במשלוחים גדולים בעזרת מטוסים.
ולתוך כל העולם הזה נכנס Jean Gaumy, צלם גיאוגרפי ואיש ים שבין השנים 1984-1998 יוצא לארבע הפלגות ארוכות בהם הוא מנהל יומן מסע ומצלם את חיי האנשים בספינת הדייג, את העבודה הקשה במזג אוויר בלתי אפשרי ואת חיי החברה שמתרחשים בבטן האונייה בשעות המנוחה. Gaumy מודע לכך שהוא ככל הנראה מתעד את אחרוני הדייגים המסורתיים של אירופה והוא רושם על כך ביומנו. ספרו Men At Sea שיוצא בעקבות הפרויקט הארוך הזה ומעוטר בצילומים מרהיבים בשחור-לבן הוא אלבום המזכרת של אותם הדייגים, של אותו המקצוע ומהווה עדות לעולם הולך ונעלם.
Jean Gaumy יליד צרפת (1948) החל את דרכו כצלם וככתב של עיתון מקומי בעיר Rouen שם הוא למד ספרות האוניברסיטה המקומית משנת 1969 עד 1972. ב- 1973 הוא מצטרף לסוכנות Gamma ולאחר ארבע שנים הוא מצטרף לסוכנות Magnum. בשנת 1986 הוא מתקבל לחברות מלאה כצלם של Magnum. בדף הבית שלו באתר MagnumPhotos תוכלו להתרשם מעוד פרויקטים מסקרנים שהוא ערך ברחבי העולם.
קישורים:
