Nina Berman היא צלמת דוקומנטרית, חברה בסוכנות הצילום היוקרתית Noor, אשר פעמים רבות עוסקת בעבודותיה בהיבטים התרבותיים והפוליטיים של החברה האמריקאית.
אחד הפרויקטים המעניינים שלה נקרא Homeland Insecurities.

כולנו מכירים את המשפט "אל תסתכל על הקנקן אלא במה שיש בו", ובכן Nick Veasey הפך משפט זה לאמנות.

Tim Simmons הוא צלם המנתק את צילום הנוף מהמקום המוכר והברור מאליו ולוקח אותו למקום אחר, למקום משלו. כבר למעלה מ-20 שנה מתעסק Simmons עם הארה מלאכותית בלילה. הגישה של Simmons אל הצילום היא אינה מהמקום של תיעוד אלא יותר מהמקום של התבוננות. צילומיו אינם מתיימרים להראות את המוכר והמזוהה במובן הסביבתי אלא להכניס אותנו כצופים למקומות עמוקים ומסתוריים יותר.

בשנת 2006 יוצא Jacob Aue Sobol בעקבות חברתו היפנית לטוקיו, שם הוא צילם את הפרוייקט שלו I,TOKYO סגנון צילומו של Jacob הוא חודרני, מציצני ואינטימי אך מצליח עם זאת לשמור על כבודם של המצולמים. הוא מצלם בפילם שחור לבן ומשתמש בפלאש ישיר. מתמונותיו ניכר כי המצולמים שלו חשים בנוח למול המצלמה ואף לעיתים אינם מתייחסים אליה כלל.

Angela Strassheim היא צלמת מגוונת מאוד, בניגוד לצלמים אשר כל חייהם מתעסקים בנושא אחד בלבד, Strassheim עוסקת במספר נושאים כגון זכרונות אישיים וחוויות שחוותה כילדה במשפחה נוצרית אדוקה, ובמקביל צילום שרידים של DNA בזירות רצח ישנות.

Alexey Titarenko עוסק ביצירת דיוקן של רוסיה, בתקופה שבין המשטר הטוטליטרי למהפיכה של מיכאל גורבצ'וב. אח"כ הוא צילם את רוסיה המשתקפת דרך סנט פטרסבורג, דרך מקום שנראה כאילו הזמן עצר מלכת ובו חיים אנשים בעלי תקוות לא ממומשות.

המפגש עם הפנורמות המיוחדות של David Hilliard הוא קודם כל מרשים. פנורמות כאלה לא ראיתם עדיין. זה לא דומה לשום עבודה אחרת שראיתם.
הוא מצלם מצבים וסיפורים, המבוססים על חייו, משפחתו וחיי הסובבים אותו. יחודו הגדול הוא הדרך שבה הוא בוחר להציג את תצלומיו.

Martin Schoeller נולד בגרמניה. הוא למד צילום בברלין, וכיום חי ועובד בניו-יורק.
בשנת 2005 יצאו לאור ספר ותערוכה בשם “Close Up”. העבודה מכילה צילומי מפורסמים, שהוא צילם משנת 1998 עד 2005. כל הצילומים בעבודה זו צולמו באופן טיפולוגי – באותם תנאי תאורה ובאותו סגנון בדיוק

Erwin Olaf מתגורר ועובד באמסטרדם. הסטודיו הנוכחי שלו ממוקם בכנסייה לשעבר, דבר שכנראה עוזר לו להגיע לדימויים כל כך דרמטיים ותאטרליים.
בשנת 1988, זכה Olaf בהכרה בין-לאומית, כאשר הגיע למקום ראשון בתחרות "הצלם הצעיר של אירופה" עם סדרת הצילומים "Chessmen".

צבי מאוטנר, בן 70, הציג בעבר מספר תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. בימים אלו מציג מציג מאוטנר תערוכה בשם "הצילום כחלום". בצילומיו משתדל מאוטנר להגיע קרוב לצד הציורי של הטבע.